Danse dans la culture maghrebine / Avi Assouline : במחול תרבות המג'רב מאת אבי אסולין

 Lecture : un nouveau livre,  Danse dans la culture maghrebine / Avi Assouline 

Roman 608 pages, Editions Steimatsky, achevé d’imprimer en octobre 2013. Barcode 021014024387

Le livre : Danse dans la culture maghrebine, roman prémices de l’auteur,  a été écrit en langue hébraïque.

Dans les champs de maïs et de blé au bord du fleuve Todrâa au flanc de la chaîne de l’Atlas au Maroc enchanté, s’esquisse un amour prohibé entre Sarah – la plus jeune  fille du Président de la communauté juive de la commune de Tinrire  – et Ali le fils aîné  d’Abou Hamid le chef de la tribu voisine.

Dès lors rien n’allait plus comme avant dans le patelin et surtout chez les israélites, rien ne retournera plus dans l’ordre précédent. Rien ne pouvant éteindre la flamme de cette amour passionné nous devons nous attendre à tout… Rupture ou mariage ? Amours éternelles ou feu de paille ? Les confessions différentes ouvriront-elles un abime entre les amoureux ou entre les familles ?

Pourtant les deux pères travaillent corrélativement, y aurait-il une faille dans leurs affaires entretemps ? 

C’est une saga qui débute au Maroc, qui s’étendra sur le continent européen, traversera l’Asie, l’Afrique  – et offrira au lecteur un mélange d’authenticité

Juive-marocaine,  les couleurs vives de la vie arabe,  le tout vu par l’œil espiègle d’un conteur tzabar* israélien.

Tzabar* : figue de barbarie. C’est le pseudo donné aux enfants d’Israël –  rappelant la figue de barbarie dont la peau est piquante et le fruit est doux. 

 L’auteur : Assouline Avi, est né au Maroc en 1960. Habitant Israël depuis l’âge de trois ans. Habite actuellement à Netanya. Situation familiale : marié,  père de quatre enfants, et grand-père d’un petit-fils.

L’auteur a été élevé dans la ville pittoresque Safed et a fait des études supérieures, la Bible et le Talmud à l’Université de Bar Ilan.  Il a reçu un poste de professeur au Lycée de Netanya, mais il comprendra très vite que le salaire de Prof.  ne pourrait lui permettre  de faire vivre aisément une famille.

Ainsi, il change de cap et ouvre une épicerie à son compte et depuis vingt-six ans il y sert sa clientèle aimablement, n’oubliant pas de converser avec elle, de parler  aux clients qui l’écoutent avec plaisir. Dans un coin du magasin, sur son bureau il a installé un ordinateur avec Word et internet. Là il écrit, – à ses moments de pause –, créant des personnages, leur donnant vie, les fait traverser des continents au gré de son imagination les quittant, dès qu’un client fait son apparition.

S’étant aperçu que ses connaissances aiment lire ses écrits, il décida un jour de les publier et un premier roman est né. Aimé, ma foi, par la population israélienne.   

? Question : Monsieur Assouline, comment avez-vous eu l’idée d’écrire un roman dans votre épicerie si peu spacieuse Réponse de l’auteur Assouline Avi : Mon roman « Danse dans la culture magrébine » édité par Steymastky est une œuvre écrite entre un client et un autre dans mon petit magasin, c’est l’histoire d’un amour impossible, à travers lequel je décris la communauté juive de Tinrire qui se situe sur les rives du fleuve Todrâa au Maroc enchanté.

Je suis arrivé en Israël à l’âge de trois ans en 1963, avec mes parents et mon frère. Durant mon enfance je ne me suis pas senti relié à la culture marocaine de mes parents, on peut dire même que je la fuyais.

Je ne peux pas dire avec certitude qu’une main invisible guidait ma conduite. Mon leitmotiv était « remplaçons les vieilles coutumes par des nouvelles ». Plus tard, dans ma maturité, étant déjà père de famille, j’ai pensé qu’il ne serait pas sage de ne pas faire goûter à mes enfants ce que j’ai absorbé dans mes biberons de bébé.

J’ai donc étalé par écrit mes souvenirs et pensées dans des cahiers  qui se sont transformés en fichier dans le Word et enfin en livre.

J’ai été heureux que l’Edition Steimatzky ait aimé mon manuscrit et je je lui doit mes remerciements pour m’avoir offert une tribune à mon grand bonheur.

La première édition du livre est épuisée chez Steimatzky. J’ai l’intention de faire traduire ce roman en français et de faire imprimer une deuxième et troisième édition. Qui sait, on en sortira peut-être un film ? C’est le vœu des lecteurs, en tous cas. 

במחול תרבות המג'רב   מאת אבי אסולין

הספר :

במחול תרבות המג'רב –  הספר "במחול תרבות המג'רב".- ספר ביכורים של הסופר אבי אסולין – 608 דפים בשפה עברית – יצא לאור באוקטובר 2013 בהוצאת סטימצקי –  ברקוד 021014024387

אני מאחל לאבי שהספר יתורגם לשפות רבות. בהערכה רבה...

קראתי בעניין רב את ספר הביכורים של אבי אסולין  "במחול תרבות המג'רב". הוא נראה לי פרי עטו של סופר מנוסה, מלא חכמת חיים וידע רב. אהבתי לשוטט בעיירה טינריר שעל גדות נהר הטודרה, שבמרוקו הקסומה. נהיתי לחיות במלאח עם קהילת היהודים, לחוש את שמחת החיים שלהם, את הקשר ההדוק של היהודים  עם בית הכנסת. עמרם הנו היהודי המג'רבי הטיפוסי ואליס היא הרעיה היהודית המרוקאית האסלית. הספר עשיר במצבים בלתי צפויים, עם עליות ומורדות אשר גרמו לי דפיקות לב, שמחה וכאב, התרגשות וצער, התעלות רוח וקימוטי מצח. הרבה הפתעות ואחד אבי אסולין המתעתע בנו ומשאיר אותנו מצפים להתפתחות הבאה.

שרה הבת היפה והמצליחה של עמרם ואליס מושכת תשומת לב רבה בין הסובבים אותה ובין כותלי בית הספר, לא רק ילדה יפה אלא גם תלמידה מצטיינת. מה רבה המהומה כאשר היא מתאהבת בעלי אבו חמיד בנו של ראש החמולה. מאז החל הקשר עם בחיר לבה, שום דבר בעיירה לא חוזר להיות כמו תמול שלשום.

במהלך הזמן היחסים הכלכליים בין עמרם לבין ראש החמולה עולים על שרטון,   דבר המאלץ את עמרם לחסל את רכושו בסתר ומחיר נמוך מערכו. החיסול הזה פוגע בעסקים של אבו חמיד שהוא איש הביצוע והמוציא לפועל של עמרם תמורת אחוזים. בזמן שעמרם ובני פמלייתו נסים לנפשם לכיוון ארץ ישראל, אבו חמיד מתנקם על כלתו שמרה.

שרה ועלי מתחילים חיים חדשים בקזבלנקה. שרה חוזרת לספסל הלימודים. מציעים לה משרה מפתה בעירייה  והיא מתחילה לעבוד.  לשרה ועלי בת בשם פאוזה והיא  נערה מוצלחת  ומשכילה...

מהצד השני של המטרס, עמרם ומשפחתו יודעים ימים קשים בקליטתם בארץ הקודש בעיר צפת. אליס יולדת בן, יאיר הדומה כשתי טיפות מים לאחותו שרה.

יאיר מתברר דומה לשרה גם בתכונות רבות אחרות,  בין היתר בתחום הלימוד. הסופר מוביל אותנו ממצב למצב והוא לוקח אותנו .. ל...הפתעת ההפתעות... המסך יורד...

המחבר אבי אסולין :

 נולד במרוקו, עלה ארצה בגיל שלוש בשנת 1963, גדל בעיר צפת ומתגורר כיום בנתניה. 

מצב משפחתי נשוי לוורדה, אב לארבעה וסבא לנכד.

המחבר למד לימודים גבוהים באוניברסיטת בר-אילן תנ"ך ותלמוד. לימד בבית ספר תיכון בנתניה, אבל עד מהרה הבין ששכר מורה לא יאפשר להתקיים ולקיים משפחה בעתיד.

הוא שינה כיוון ופתח מכולת בה הוא משרת באדיבות קליינטורה מרוצה מזה עשרים ושש שנים. הוא פותח בשיחה עם הלקוחות ומדבר עימם והם מקשיבים לו ברצון רב.

בפינה של החנות הוא הציב על שולחן העבודה שלו מחשב עם תכנת וורד ואינטרנט – וברגעים השקטים שלו, כשאין באים והולכים -, הוא יוצר דמויות, נותן בהן חיים, מביא אותם על הכתב, מוביל אותן בין יבשות על פי דמיונו ורצונו. והוא עוזב אותן בכל פעם שלקוח כלשהו מופיע.

המחבר אסולין אבי ראה שמכריו אוהבים לקרוא את מה שהוא כותב, אז החליט לאסוף את

כתביו ולפרסם אותם. רומן ביכורים נולד. אהוב, לדעתי, על שכבות אוכלוסייה שונות.

שאלה : מר אסולין, כיצד הגעת לכתיבה במכות הקטנה שלך ?

דברי המחבר אסולין אבי :  "במחול תרבות המגרב" הוא רומן שכתבתי בין לקוח ללקוח במכולת הקטנה שלי. סיפור על אהבה אסורה, דרכו אני מתאר את חיי הקהילה היהודית, בעיירה טינריר שעל גדות נהר הטודרה, שבמרוקו הקסומה. עליתי בשנת  1963ממרוקו עם הוריי ואחי, אנכי בן שלוש. בילדותי לא ממש התחברתי לתרבות המרוקאית של הוריי, אפשר לומר שאף ברחתי ממנה. איני ידוע לומר בוודאות אם יד מכוונת הייתה בזה. נהגתי על פי הכלל של "ישן מפני חדש תוציאו." לימים כשבגרתי והיו לי כבר ילדים משלי, חשבתי שלא יהיה זה נכון שלא לאפשר להם לטעום מעט מן המעט ממה שינקתי בילדותי. לכן העליתי על מחברות את הגיגיי ,שהפכו לקובץ ולבסוף לספר. שמחתי שבהוצאה לאור של סטימצקי אהבו את מה שכתבתי ולהם תודה הבמה שנתנו לי. לשמחתי, המהדורה הראשונה אזלה בסטימצקי על אלף כרכיה. יש בכוונתי לתרגם את הספר לצרפתית, ולהוציא מהדורה שנייה ושלישית ממנו, ומי יודע אולי גם יהפוך סרט, כך לפחות ביקשו הקוראים.

לו יהי... גם אנחנו מאחלים לך הצלחה  אבי. לו יהי.